האוכלוסייה הדרוזית בישראל - לקט נתונים לרגל חג הנביא שועייב
23/04/2015 15:47:57

 

בסוף שנת 2014, מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-136 אלף נפש (נתונים ארעיים).

 

בסוף שנת 2013, היישובים עם מספר הדרוזים הגדול ביותר היו דאלית אל-כרמל (15.8 אלף) וירכא (15.5 אלף). 

 

שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בשנת 2013 עמד על 2.2 ילדים בממוצע לאישה דרוזית.

 

שיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הדרוזיות נמצא במגמת ירידה מאמצע שנות השישים. שיא הפריון, 7.9 ילדים לאישה, נמדד בשנת 1964. בשנת 1990 היה השיעור 4.1 ילדים לאישה, בשנת 2000 - 3.1 ובשנת 2010 - 2.5.

 

בשנת 2014 היו בישראל כ-31.6 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, והם היוו כ-1.4% מכלל משקי הבית בישראל.

 

גודל משק הבית הממוצע בשנת 2014 נאמד בכ-4.1 נפשות, גבוה יותר ממשקי בית יהודיים (3.1) וממשקי בית נוצריים (3.0), וקטן מזה של משקי בית מוסלמיים (4.9).

 

בשנת 2014 היו 31.9 אלף משקי בית של דרוזים, מהם 80.8% משקי בית עם מועסקים, גבוה מזה של המוסלמים (78.7%) ומשל הנוצרים (76.7%).

 

אחוז הגברים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב-2014 ל-69.6%, ואחוז הנשים הדרוזיות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-32.2%.

 

בשנת תשע"ד, הייצוג של הדרוזים בקרב כלל אוכלוסיית הסטודנטים בישראל היה קטן יחסית. עם זאת, בשנים האחרונות מספרם הוכפל.

 

בשנת תשע"ד למדו 4.2 אלף סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לשם השוואה, בתש"ס  (1999/2000) מספרם היה פחות ממחצית (1.7 אלף).

 

שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר ראשון היה גבוה יותר בקרב הדרוזים בהשוואה ליהודים (64.9% לעומת 55.0%, בהתאמה).

 

 

 

אוכלוסייה

בסוף שנת 2014 מנתה העדה הדרוזית בישראל כ-136 אלף נפש, 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-8.0% מהאוכלוסייה הערבית במדינה (נתונים ארעיים).

עם קום המדינה חיו בישראל כ-14.5 אלף דרוזים (1.2% מכלל האוכלוסייה). במהלך השנים גדלה האוכלוסייה הדרוזית בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי (לידות פחות פטירות).

 

פיזור גאוגרפי בשנת 2013

הדרוזים בישראל מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון (כ-81% מהאוכלוסייה הדרוזית) ומחוז חיפה (כ-19%). למעשה, 98% מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-19 יישובים, 17 מהם נמצאים במחוז הצפון ושני יישובים נמצאים במחוז חיפה. חלקם היחסי של אוכלוסיית הדרוזים ביישובים אלה גבוה. ב-13 יישובים חלקם היחסי מאוכלוסיית היישוב הוא 95% ויותר, ובשבעה מתוכם (בית ג'ן, מג'דל שמס, בוקעאתא, ג'ולס, יאנוח-ג'ת, סאג'ור ומסעדה) האוכלוסייה הדרוזית מהווה 100% מכלל אוכלוסיית היישוב.

היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר בשנת 2013 היו דאלית אל-כרמל וירכא.


 

לוח א - האוכלוסייה הדרוזית בסוף שנת 2013 ביישובים עיקריים

שם היישוב

מחוז

סה"כ דרוזים ביישוב (אלפים)

אחוז הדרוזים מסה"כ האוכלוסייה

ביישוב

דאלית אל-כרמל

חיפה

15.8

97

ירכא

צפון

15.5

98

מג'אר

צפון

12.2

58

בית ג'ן

צפון

11.1

100

מג'דל שמס

צפון

10.3

100

עספיא

חיפה

8.8

76

כסרא-סמיע

צפון

7.5

95

בוקעאתא

צפון

6.2

100

יאנוח-ג'ת

צפון

6.1

100

ג'ולס

צפון

6.0

100

חורפיש

צפון

5.6

96

שפרעם

צפון

5.5

14

פקיעין (בוקייעה)

צפון

4.3

78

סאג'ור

צפון

3.9

100

אבו סנאן

צפון

3.9

30

מסעדה

צפון

3.4

100

ראמה

צפון

2.3

31

עין קנייא

צפון

1.9

99

עין אל-אסד

צפון

0.8

97

 

 

קצב גידול: שיעור הגידול של האוכלוסייה הדרוזית בשנת 2013 (1.5%) היה נמוך מזה של האוכלוסייה המוסלמית (2.4%), ומזה של האוכלוסיות היהודית (1.7%) והנוצרית (1.6%).

 

מבנה גילים: בסוף שנת 2013 היה הגיל החציוני (הגיל שמתחתיו מצויה מחצית מהאוכלוסייה) באוכלוסייה הדרוזית 26.3 שנים. 28.7% מהאוכלוסייה הדרוזית היו ילדים בני 14-0 שנים וכ-5.2% קשישים בני 65 ומעלה. לשם השוואה, בשנת 2000 הגיל החציוני באוכלוסייה הדרוזית היה 21.9 שנים, אחוז הילדים בני 14-0 היה 35.8%, ואחוז בני 65 ומעלה היה 3.9%.

 

גיל בנישואין: בשנת 2012 היה הגיל החציוני בנישואין ראשונים (הגיל שמתחתיו מצויים מחצית הנישאים) בעדה הדרוזית, 27.5 בקרב גברים ו-22.5 שנים בקרב נשים. גיל זה גבוה ביחס לגיל הנישואין בקרב המוסלמים ונמוך ביחס לגיל הנישואין בקרב היהודים והנוצרים.

 

לוח ב - גיל נישואין חציוני בנישואין ראשונים לפי דת ומין, 2012

 

 

דרוזים

יהודים

מוסלמים

נוצרים

גברים

27.5

27.8

25.8

29.1

נשים

22.5

25.7

20.9

24.7

 

ילודה ופריון

במהלך שנת 2013 נולדו בישראל 2,350 תינוקות לנשים דרוזיות, כ-1.4% מכלל התינוקות שנולדו בישראל בשנה זו.

מספר הילדים הממוצע שאישה דרוזית צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור הפריון הכולל) עמד בשנת 2013 על 2.2 ילדים לאישה, נמוך מזה של הנשים היהודיות (3.0) והמוסלמיות (3.3) ודומה לזה של הנשים הנוצריות (2.1 ילדים לאישה).

בחמישים השנים האחרונות ירד הפריון של הנשים הדרוזיות בקרוב ל-70%. שיא הפריון, 7.9 ילדים לאישה, נמדד בשנת 1964. בשנת 1990 היה השיעור 4.1 ילדים לאישה, בשנת 2000 - 3.1 ובשנת 2010 - 2.5.

משקי בית ומשפחות

בשנת 2014 היו בישראל כ-31.6 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, והם היוו כ-1.4% מכלל משקי הבית בישראל בדומה לשנים הקודמות.

גודל משק הבית הממוצע בשנת 2014 נאמד בכ-4.1 נפשות, גבוה יותר ממשקי בית יהודיים (3.1) וממשקי בית נוצריים (3.0), וקטן מזה של משקי בית מוסלמיים (4.9).

כ-80% מהמשפחות הדרוזיות הן בעלות מבנה מסורתי, הכולל זוג עם ילדים (ילדים בכל גיל). 61% מכלל המשפחות הדרוזיות כוללות זוג עם לפחות ילד אחד עד גיל 17, נמוך במעט מהמשפחות המוסלמיות (67%) וגבוה בהשוואה למשפחות היהודיות והנוצריות (45% ו-44%, בהתאמה).

מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות הדרוזיות עם ילדים עד גיל זה הוא 2.1, נמוך בהשוואה למשפחות היהודיות (2.3) והמוסלמיות (2.9) וגבוה במעט מהמשפחות הנוצריות (1.9).

 

עבודה

בשנת 2014 היו 31.9 אלף משקי בית של דרוזים, מהם 80.8% משקי בית עם מועסקים, גבוה מזה של המוסלמים (78.7%) ומשל הנוצרים (76.7%).

 

ממוצע נפשות לחדר אצל הדרוזים היה 1.17, גבוה מזה של הנוצרים 1.01 ונמוך מזה של המוסלמים 1.42.

 

אצל הדרוזים בדומה למוסלמים, יש פער גדול בין ההשתתפות של גברים בכוח העבודה לבין זו של הנשים.

אחוז הגברים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב-2014 ל-69.6% (בהשוואה ל-63.5% בקרב המוסלמים ול-65.9% בקרב הנוצרים). אחוז הנשים הדרוזיות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-32.2% (בהשוואה ל-24.9% בקרב המוסלמיות ול-46.3%  בקרב הנוצריות).

 

מתוך 46.3 אלף הדרוזים המועסקים, 25.0% עבדו כעובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, ועוד 23.4% עבדו כעובדי מכירות ושירותים; 17.4% עבדו בענף התעשייה ו-19.8%במינהל ציבורי.

 

9.3% מהדרוזים לא למדו כלל או שאין להם תעודה, 30.9% - בעלי השכלה יסודית או חטיבת ביניים, 12.8% - סיימו תיכון ללא תעודת בגרות, 26.5% - בעלי תעודת בגרות, 7.4% - בעלי תעודת סיום של בית ספר על תיכוני שאינה תעודה אקדמית ו-13.1% בעלי תואר אקדמי או תעודה אקדמית.



 

סטודנטים דרוזים במוסדות להשכלה גבוהה - תשע"ד (2013/14)

 

בשנת תשע"ד, הייצוג של הדרוזים בקרב כלל אוכלוסיית הסטודנטים בישראל היה קטן יחסית. עם זאת, בשנים האחרונות מספרם הוכפל. בשנת תשע"ד למדו 4.2 אלף סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לשם השוואה, בתש"ס  (1999/2000) מספרם היה פחות ממחצית (1.7 אלף).

 

בתשע"ד, 1,889 סטודנטים דרוזיים למדו באוניברסיטאות, 556 - באוניברסיטה הפתוחה, 1,094 - במכללות אקדמיות ו-679 סטודנטים למדו במכללות אקדמיות לחינוך.

 

מקרב כלל הסטודנטים הדרוזיים, 81.9% למדו לקראת תואר ראשון (28.5% למדו בשנה הראשונה), 15.8% -לקראת תואר שני, 1.1% - לקראת תואר שלישי ו-1.2% למדו לקראת תעודה אקדמית.

 

באוניברסיטאות, חלקם היחסי הגבוה ביותר של הסטודנטים הדרוזים היה באוניברסיטת חיפה (5.4%) ובטכניון (1.9%) והנמוך ביותר באוניברסיטת בן גוריון (0.1%). במכללות האקדמיות, שיעוריהם הגבוהים ביותר היו במכללה האקדמית גליל מערבי (13.8%), במכללה האקדמית צפת (13.6%), ובמכללה האקדמית להנדסה על שם אורט בראודה (6.8%).

כמעט רבע מהסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון למדו מקצועות מתחום מדעי החברה (24.2%), בהשוואה ל-20.6% מקרב הסטודנטים היהודים. תחומי לימוד נוספים שנלמדו בשכיחות גבוהה יותר בקרב הדרוזים, בהשוואה ליהודים, היו: מדעי הרוח הכלליים (6.2% לעומת 3.9%, בהתאמה), שפות ספרויות ולימודים רגיונליים (3.1% לעומת 1.5%, בהתאמה), מקצועות עזר רפואיים (6.0% לעומת 4.4%, בהתאמה) וכן חינוך והכשרה להוראה (22.3% לעומת 15.4%, בהתאמה).

כשבוחנים סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות, ניתן לראות שישנם מספר מקצועות לימוד שבהם שיעוריהם היחסיים של הדרוזים היו גבוהים משמעותית בהשוואה לשיעורם הכללי באוכלוסייה, כמו למשל הוראת מדעי הרוח והחברה (18.2%), שפה וספרות ערבית (11.9%), הנדסה גאודטית (10.5%), הוראת מתמטיקה ומדעי הטבע (10.1%), תרבות ואמנות (9.7%) והנדסת תחבורה ותעבורה (9.1%). כמו כן, היו מקצועות רבים שבהם שיעוריהם של הדרוזים היו זעומים (0.2% ומטה), ביניהם קולנוע וטלוויזיה, תקשורת, פילוסופיה כללית, מינהל ציבורי, עיצוב תעשייתי, ספרות כללית, יחסים בין-לאומיים וגאולוגיה.

 

שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר ראשון היה גבוה יותר בקרב הדרוזים בהשוואה ליהודים (64.9% לעומת 55.0%, בהתאמה).

 

כמעט כל הסטודנטים הדרוזים לתואר ראשון גרו במחוזות הצפון וחיפה - 99.3% יחד.

 

הגיל החציוני של הסטודנטים הדרוזים לקראת תואר ראשון היה 22.9 שנים, בהשוואה ל-25.7 שנים בקרב הסטודנטים היהודיים הלומדים לתואר זה. בקרב הסטודנטים הדרוזים שלמדו לקראת תואר שני, הגיל החציוני עמד על 33.5 שנים, והיה גבוה מהגיל החציוני של הסטודנטים היהודים לתואר שני (31.2 שנים). הגיל החציוני של הסטודנטים הדרוזים שלמדו לקראת תואר שלישי היה 37.5 שנים, בהשוואה ל-34.4 שנים בקרב הסטודנטים היהודים שלמדו לקראת תואר שלישי.

 
אהבתם? מוזמנים לשתף!

x

אוהבים את ירכא נט? תנו לנו בלייק!